<h1>מעשה הגאונים סימן ס"ח</h1>
<h2>דף כב.</h2>
ושמעתי מפי מורה צדק רבינו אליקים מעשה שאירע לבר מינן בשומרת יבם, שהי(ת)ה יבמה משומד והצריכוה חליצה ממנו ולא פטרוה לינשא לבעלה בלא חליצה. וכן ראה מעשה במגנצא וזכור הלכה למעשה, כי אשה אחת שנשתמד בעלה ומת בשמדותו בלא בנים והצריכוה ליזקק ליבם אחרי מיתתו שיתן לה חליצה. ומכאן אתה דן ולמד ומ(י)[ה] זה שמת בשמדה [ו]לעולם לא יתכן לחזור בתשובה, הצריכה אשתו לחליצה למען להקים זרע לאחיו, וכל שכן זה יבם שנשתמד שיש בידו לחזור עדיין כל זמן שהוא חי, לא כל שכן שאין יוצאה יבמתו ממנו בלא חליצה, וכן הורו כאן מור(ה)[י] צדק עליהם שלום ועלינו שלום וברכה עמהם.
<h2>דף צב:</h2>
וזו תשובה שהשיבו רבותינו שבאשפירא למי שקידש היבמה בעוד [שהיא] שומרת יבם הננו מודיעים על עסק [שקידש אותה היבמה בעוד שהיא שומרת יבם, הסכמנו אם] קידשה בקידושי תורה, כתיקון חכמים בכסף או בשוה כסף, בעניותינו צריכה גט הימינו ואסורה עליו עולמית משום דמיחלפה באשה שהלך בעלה לים, [ואם] לא קידשה בקידושי תורה כי אם כמנהג המקום שנותן לה כפה על ראשה לשם תש[ו]מ(י)ת יד, אינה צריכה הימנו גט ואעפ"י[כ] לא תנשא לו עולמית, כי מכיון שנהגו עשות כן במקום קידושין מתחלפה במקודשת קידושין גמורין הואיל ומכוער הדבר תצא.
